על המכון למדיניות רגולציה

לצד ההכרה ההולכת וגוברת במרכזיותה של רגולציה בחיי המשק ובפעילות השלטונית עולה כי הדיון הציבורי בנושאים שונים מתבסס על תשתית רעועה למדיי של מחקר עובדתי ואקדמי. כך לדוגמא, בכל הנוגע לדיון הציבורי הנוגע להפרטת שירותים חברתיים בישראל (ממצא של מכון טאוב) והדיון בנושא ריכוזיות משקית אשר כלל המלצות מרחיקות לכת.

יחודו של המכון למדיניות רגולציה בהיותו מכון בינתחומי המאגד חוקרים אקדמיים מכל הדיסציפלינות הרלוונטיות ובכלל זה: הפקולטה למדעי החברה, הפקולטה למשפטים והפקולטה לניהול. המכון למדיניות רגולציה הוקם כמענה לצורך הולך וגובר בידע אקדמי בנושאי רגולציה ושילובו בתהליך הרגולטורי. במסגרת זאת יעודד המכון למדיניות הרגולציה מחקר אקדמי בתחום הרגולציה במובנה הרחב (רגולציה כלכלית וחברתית) תוך קידום שיתופי פעולה בין האקדמיה, הרגולטורים השונים והמגזר העסקי. 

לצד מחקר ועריכת כנסים בנושאים המצויים על סדר היום הציבורי יקדם המכון, מחקר אקדמי בכל הנוגע לצידוקים לקיומה של רגולציה תוך בחינת תפקיד המדינה ומידת מעורבותה בשוק החופשי, עיצוב המבנה המוסדי, יעודד מחקר בכל הנוגע ליחס שבין רגולציה לתחרות והפרטה תוך דיון באמצעים העומדים לרשות הרגולטורים השונים (ארגז הכלים הרגולטורי) . מחקר זה יחצה גבולות של רגולציה סקטוריאלית זו או אחרת או דיסציפלינה מסוימת ויאפשר לבחון השפעות הדדיות בין רגולציות שונות הנתונות לפיקוח של הרגולטורים השונים. 

מכון הרגולציה האוניברסיטאי הינו ראשון ויחיד מסוגו בישראל.עד לכתיבת שורות אלה אין בישראל מכון אקדמי אינטרדיסציפלינרי העוסק ברגולציה על כלל קשת נושאיה הרחבים. ייחודיותו של מכון הרגולציה בראיית התמונה הכוללת מעבר לרגולציה סקטוריאלית ספציפית. 

דוגמאות לחלל מחקרי אותו יכול למלא המכון למדיניות רגולציה

• בכתיבת המדריך הממשלתי להערכת רגולציה RIA- (Regulatory Impact Assessment) אשר עתיד להתפרסם בימים הקרובים, התגלה חלל משמעותי מבחינת המחקר האקדמי הנורמטיבי (אשר הינו בעל השלכות פרקטיות) בכל הנוגע לשיקולים השונים בעיצוב המבנה המוסדי ורשתות מדיניות. הכתיבה האקדמית התמקדה בעקרונות ה RIA ומסמכי מדיניות שונים של ארגון ה  -  OECDמחזרו נתונים עובדתיים שונים לגבי המבנה המוסדי של גופי ההערכה השונים בעולם ותהליך ביצוע ה RIA. המכון למדיניות רגולציה עשוי למלא חלל מחקרי מעין זה.
   
• הועדה לעידוד התחרותיות וצמצום הריכוזיות במשק (ועדת הריכוזיות)  המליצה על שורת הסדרים מרחיקי לכת בכל הנוגע לממשל התאגידי של חברות ציבוריות (איסור אחזקה צולבת של תאגיד פיננסי בתאגיד ריאלי, שורת הסדרים לגבי אחזקת חברות פרמידה וכו')  ופיקוח על ריכוזיות ענפית ומשקית. מעיון במסמכי הועדה ובחוות הדעת השונות שהוגשו לה עולה כי על אף ההמלצות המחקר האקדמי הקיים בתחום הריכוזיות המשקית מצומצם ביותר. המכון למדיניות רגולציה יכול לתמוך במחקרים אקדמיים מעין אלה.  
   
• בחינת הרפורמה האחרונה בתחום הסלולר בראיה כלל משקית – הרפורמה האחרונה בתחום הסלולר אשר כללה הפחתת דמי קישוריות ופתיחת השוק לתחרות על ידי כניסת מפעילים חדשים מהווה לכאורה סיפור הצלחה מנקודת מבטו של הרגולטור הסקטוריאלי (משרד התקשורת) וציבור הצרכנים אשר החשבון החודשי שלהם קטן באופן משמעותי. בחינת הרפורמה בראי כשלי השוק השונים מהם סבל שוק הסלולר והכנסת תחרות לשוק תוך קידום רווחת הצרכן עשו למסקנה דומה.
  
  ​ברם, ניתוח הרפורמה בראיה כלל משקית עשוי להוביל לתוצאה שונה ככל שבניתוח הרפורמה נתחשב בהפסדים הגבוהים לציבור החוסכים לפנסיה (אותו ציבור צרכנים שחשבון הטלפון שלו קטן)  בעקבות ירידת ערך חברות הסלולר, הסדרי החוב והתספורות למחזיקי האג"ח השונים (כבמקרה בן דב) והאבטלה כתוצאה מפיטורין בחברות הסלולר הותיקות. שילוב החוקרים הבינתחומי במכון הרגולציה עשוי להביא לניתוח הכולל ראיה רחבה יותר ממעוף הציפור של הרפורמה מעבר לרגולציה הסקטוריאלית הספציפית.
  ​
• ניתוח מקרים רגולטורים שונים כמקרה בוחן לנושאים רחבים יותר כגון עיצוב מוסדי, תפקיד המדינה וקו הגבול בין הפרטי לציבורי. כך לדוגמא ניתן לבחון את אפקטיביות העיצומים המנהליים והאתגרים השונים בהפעלתם בתחומים שונים: הגנת הסביבה, ניירות ערך, הגבלים עסקיים, הגנת הצרכן ודיני עבודה.